רְאוּבֵן שֶׁגָּזַל שָׂדֶה מִשִּׁמְעוֹן וּמְכָרָהּ לְלֵוִי וְהָלַךְ לֵוִי וּנְתָנָהּ מַתָּנָה לִיהוּדָה וּבָא שִׁמְעוֹן וּטְרָפָהּ מִיהוּדָה. יְהוּדָה לֹא אָזִיל גַּבֵּי לֵוִי דְּהִיא מַתָּנָה. לֵוִי אָזַל גַּבֵּי רְאוּבֵן דְּהִיא מְכִירָה. וְלֹא מַתָּנָה יְהַבְתִּינָּהּ. יְכִיל הוּא מֵימַר לֵיהּ. בְּעִי הֲוֵינָא מִיתַּן לֵיהּ וִישַׁלֵּם לִי טִיבוּ. רְאוּבֵן גָּזַל שָׂדֶה מִשִּׁמְעוֹן וּנְתָנָהּ מַתָּנָה לְלֵוִי וְהָלַךְ לֵוִי וּמְכָרָהּ לִיהוּדָה וּבָא שִׁמְעוֹן וּטְרָפָהּ מִיהוּדָה. יְהוּדָה אָזַל גַּבֵּי לֵוִי דְּהוּא מְכָרָהּ. לֵוִי לֹא אָזַל גַּבֵּי רְאוּבֵן דְּהִיא מַתָּנָה. דָּמַר רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רַבָּנִין. אֵין שִׁיעְבּוּד לְמַתָּנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לוי. אבל לוי אינו חוזר על ראובן שהרי מתנה היתה בידו דאמר ר' יוסי אין שיעבוד אחריות למתנה שלא נתנה לו אלא כל זמן שלא יטרוף הנגזל:
יהודה אזל גבי לוי. יהודה חוזר על לוי לגבות ממנו לפי שהוא מכרה לו ויש לו אחריות עליו:
יכול הוא מימר. משום דלוי יכול לומר לו הייתי רוצה ליתן ליהודה מתנה והוא ישלם לי איזה טובה בעבורה ועכשיו הפסדתי שטרפה הנגזל ממנו:
ולא מתנה יהבתינה. והא ראובן יכול הוא לומר ללוי לא מתנה נתת ליהודה ומה הפסדת בזה:
ראובן כו' ובא שמעון. הנגזל וטרפה מיהודה יהודה ודאי לא אזיל גבי לוי לגבות ממנו כלום שהרי מתנה היתה אצלו ואין למתנה אחריות:
לוי. אבל לוי הלוקת הולך וטורף מראובן הגזלן שמכרה לו:
28a גָּזַל שָׂדֶה מִשִּׁמְעוֹן וּמְכָרָהּ לְלֵוִי וּבָא שִׁמְעוֹן וּטְרָפָהּ מִלֵּוִי. לֵוִי גּוֹבֶה מִמְּשׁוּעְבָּדִין שֶׁל רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן גּוֹבֶה אֲכִילַת פֵּירוֹת מִבְּנֵי חוֹרִין שֶׁלְּלֵוִי. עָמַד לֵוִי וְהִשְׁבִּיחַ. לֵוִי גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן מִמְּשׁוּעֲבָדִין שֶׁלְּרְאוּבֵן וְגוֹבֶה אֶת הַשְּׁבָח מִבְּנֵי חוֹרִין שֶׁלְּשִׁמְעוֹן. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. וְהוּא שֶׁקָּדַם מִקְחוֹ שֶׁל זֶה לְשִׁבְחוֹ שֶׁל זֶה. אֲבָל אִם קָדַם שִׁבְחוֹ שֶׁל זֶה לְמִקְחוֹ שֶׁל זֶה לֵוִי גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן אֲפִילוּ מִמְּשׁוּעֲבָדִין שֶׁל שִׁמְעוֹן. אַף בַּאֲכִילַת פֵּירוֹת כָּךְ הִיא עָֽבְדָא. אַפִּיק אַרְבָּעָה דֵינָרִין וְהוּא שְׁבַח אֲשִׁתָּא. לֵוִי גָבֵי אַרְבַּעְתֵּי דֵינָרַייָא מִמְּשׁוּעֲבָדִין שֶׁלְּרְאוּבֵן וְגָבֵי תְּרֵין אוֹחְרָנַייָא מִבְּנֵי חוֹרִין שֶׁלְּשִׁמְעוֹן. רִבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבָּנִין דְּתַמָּן. אֵין לָךְ יוֹרֶד בִּרְשׁוּת וְיָדוֹ לְתַחְתּוֹנָה אֶצֶל שִׁמְעוֹן. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַבָּנִין דְּתַמָּן. אֵין לָךְ יוֹרֶד בִּרְשׁוּת וְיָדוֹ לָעֶלְיוֹנָה אֶצֶל רְאוּבֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גזל. ראובן גזל שדה משמעון כו' לאכילת פירות מפרש לה כדפרישית במתני':
ושמעון גובה אכילת פירות מבני חורין של ראובן גרסינן:
עמד לוי כו'. היינו פירושא דלשבח קרקעות כדפרישית במתני':
והוא שקדם מקחו של זה לשבחו של זה. הא דאמרי' שאין זה הלוקח חוזר לגבות השבח ממשועבדים של הנגזל והיינו לוקח שלקח שדה אחת מן הנגזל דוקא שקדם מקחו של לוקח זה שלקח מהנגזל קודם לשבחו של לוקח זה שלקח מהגזלן וכדאמרינן טעמא מפני שהשבח לא היה קצוב בשעת מכירה:
אבל אם קדם שבחו של זה. וכבר נודע קודם למקחו של לוקח זה מהנגזל:
לוי גובה את השבח גרסינן. ואפי' ממשועבדין של שמעון מכיון דנודע הוא וקצוב בשעת מכירה:
אף באכילת פירות כך היא עובדא. כן הדין נמי באכילת פורות דהא דאמרינן דהנגזל גובה אכילת פירות מבני חורין בשלא קדם אכילת פירות שאכל הגזלן קודם למקחו של הלוקח שלקח ממנו אבל אם קדמו אכילת פירות למקחו של הלוקח גובה שמעון הנגזל אפילו אכילת פירות מהלוקח של ראובן דכבר נודע וכקצובין ועומדין הן:
אפיק ד' דינרין. אדלעיל קמהדר הא דאמרינן השביח לוי הלוקח גובה השבח מבנ''ח של שמעון הנגזל היינו השבח היותר על ההוצאה אבל מה שהוא כנגד ההוצאה גובה מהגזלן:
אפיק. ואם הוציא ארבעה דינרין והוא שבח ששה גובה הארבעה ממשועבדים של ראובן הגזלן וכגון דקדם שבחו ללוקח של ראובן ולא לליקח של שמעון כדאמרינן לעיל והשנים אחרים גובה מבני חורין של שמעון:
אין לך יורד ברשות וידו לתחתונה אצל ראובן גרסי' ובמילתיה דר' יוסי גרסי' אין לך יורד שלא ברשות וידו לעליונה אצל שמעון. כלומר דר' אבין פליג אהא דקאמר דאין לו אלא יציאותיו מראובן ואם אין לו לגבות משמעון המותר יפסיד ואמאי הא אין לך יורד ברשות יותר מזה שלקחו מראובן ואמאי יהיה ידו על תחתונה אצל ראובן דמשוית ליה כדין היורד שלא ברשות ואין לו אלא ההוצאה אם השבח יתירה עליו:
ור' יוסי בר' בון. פליג אהא דקאמר שנוטל מותר השבח על ההוצאה משמעון והא אצל שמעון יורד שלא ברשות הוי ואמאי יהיה ידו על העליונה ליטול השבח המותר מהוצאה כדין היורד ברשות:
רְאוּבֵן שֶׁגָּזַל שָׂדֶה מִשִּׁמְעוֹן וּמְכָרָהּ לְלֵוִי. וְלֹא הִסְפִּיק לִכְתּוֹב טָרְפּוֹ עַד שֶׁמֵּת. דְּמָאן הִיא. רַב הוּנָה וְחִייָה בְּרֵיהּ דְּרַב. חַד אָמַר. אִם כָּתַב שְׁטָר טָרְפּוֹ. שֶׁלְּרְאוּבֵן. וְאִם לָאו. שֶׁלְּלֵוִי הִיא. וְחָרָנָה אָמַר. הִיא כָתַב הִיא לֹא כָתַב שֶׁלְּלֵוִי הִיא. אָמַר רִבִּי מָנָא. מִסְתַּבְּרָה דְּלֹא דִּרְאוּבֵן. דִּיכִיל לְמֵימַר לֵיהּ. מִילָּה דְּלָא דִידִי זְבָנִית לָךְ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. לֹא מִסְתַּבְּרָה דְּלֹא דְלֵוִי. דִּרְאוּבֵן יְכִיל לְמֵימַר לֵיהּ. הַאי דְלָא קוֹמֵיךְ אָקוּם לִזְבִינֵיהּ טָבִי אַתְּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אקים לזביניה טביאת. ואני אקיים המכירה בטוב הואיל ותחת ידי היא שעדיין לא טרפה ממני שמעון:
דיכול. לוי למימר ליה לראובן האי דלא קומיך בתמיה אם השדה עכשיו אינה לפניך הרי שלך היא:
ר' יוסי בר' בון. אמר לא מסתברא אלא דלוי ול''ג דראובן:
מסתברא דלא דראובן. דלא כמו אלא כלומר מן הסברא של ראובן היא דיכול מימר ליה דבר שאינו שלי מכרתי לך בתחילה והמכר בטל ועכשיו שלי היא והילך מעותיך:
וחרנה אמר. דאין חילוק אלא היא כתב שטר הטרפה היא לא כתב הואיל ועדיין לא נטרפה מידו ושל לוי היא:
של ראובן. היא דנפלה קמיה בירושה והמכר בטל וראובן מחזיר מעותיו ללוי אבל אם מת שמעון קודם שנכתב שטר הטרפא של לוי היא שהרי עדיין השדה מוחזקת בידו והמכר קיים:
אם כתב שטר טרפו. אם כבר היה נכתב שטר טרפא לטרוף מלוי קודם שמת שמעון:
דמאן הוא. של מי השדה היא עכשיו של ראובן או של לוי ופליגי בה רב הונא וחייה בריה דרב:
ולא הספיק. שמעון הנגזל לכתוב שטר טירפא לטרוף מלוי עד שמת שמעון ונפלה הקרקע בירושה לראובן דמיירי שמתחילה גזלה לאחד ממורישיו:
מָהוּ לִגְבוֹת פַּרְנָסָה מִן הַמְשׁוּעֲבָדִין. אָמַר רִבִּי זְעִירָה. רִבִּי יוֹחָנָן לֹא גָבֵי. מָאן גָּבֵי. רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי אִילָא גָבֵיי. רִבִּי יָסָא אִיתְפְּקַד מְדַל דְּיַתְמִין וַהֲווּ תַמָּן בְּעַייָן פַּרְנָסָה. אָעִיל עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי אֶלְעָזָר וְקוֹמֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יָקִים. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יָקִים. לֹא מוּטָּב שֶׁיִּתְפַּרְנְסוּ מִשֶּׁלָּאֲבִיהֶן וְלֹא מִן הַצְּדָקָה. 28b אָמַר לֵיהּ רִבִּי לָֽעְזָר. רִבִּי. אִילּוּ יָבוֹאוּ לִפְנֵי רַבּוֹתֵינוּ אֵין רַבּוֹתֵינוּ נוֹגְעִין בּוֹ. וְאָנוּ עוֹשִׂין בּוֹ מַעֲשֶׂה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אֲנָא יְהִיב. וְאִין קָמוּן יַתְמִין וְעָֽרְרִין אֲנָא יְהִיב לוֹן. אֲפִילוּ כֵן קָמוּן וְעָֽרְרוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מהו לגבות פרנסה. של הבנות לנדוניא אם לגבות ממשועבדין הואיל וקצובין הן וקאמר ר' זעירא דפליגי בה כו' והאי סוגיא איתא פ' מציאת האשה הלכה ו' ושם פירשתי:
גְּזַר דִּין נְפַק. צִיפּוֹר בַּת אַבְשָׁלוֹם. רִבִּי סִימוֹן וְרִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר בָּא. אֲנָא וְרַבּוֹתֵינוּ גָּבִינוּ לָהּ מִן הַמְטַלְטְלִין כְּמִנְהַג מְקוֹמָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גזר דין נפק. הוציאה אשה אחת ציפור בת אבשלום פסק דין והיה כתוב בו ר' סימון כו' גבינו לה למזונות מן המטלטלין כמנהג מקומה שנהגו שם לגבות למזון האשה והבנות מן המטלטלין:
רַב הֲוָה כְתִיב לְרִבִּי עַבְּרוֹן עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי חִייָה רַבָּה. וָהֲוָה רִבִּי חִייָה כְתִיב בֵּינֵי שִׁיטַּייָא. עָֽמְדוּ הַיְּתוֹמִין וּמָֽכְרוּ. גּוֹבִין מִן הַפַּרְנָסָה וְאֵין גּוֹבִין מִן הַמְזוֹנוֹת. עָֽמְדוּ וְשִׁיעְבְּדוּ. הַשִׁיעְבּוּד הַזֶּה אֵינִי יוֹדֵעַ מָהוּ. תַּנָּא לֵוִי. אֶחָד שִׁיעְבּוּד הָאָב וְאֶחָד שִׁיעְבּוּד הַבֵּן גּוֹבִין מִן הַפַּרְנָסָה וְאֵין גּוֹבִין מִן הַמְזוֹנוֹת. אָמַר רִבִּי אַבָּא. לֵית כָּאן בְּשִׁיעְבּוּד הָאָב אֶלָּא בְשִׁיעְבּוּד הַבֵּן. אִם בְּשִׁיעְבּוּד הָאָב. אִם בְּחַיֵּי הָאָב אֵינוֹ גוֹבֶה לֹא כָּל שֶׁכֵּן לְאַחַר מִיתַת הָאָב. רִבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָּא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. נִישְּׂאוּ הַבָּנוֹת אַלְמָנָה נִיזּוֹנֶת מֵהֶן. רִבִּי בָּא כְדִידֵיהּ וְרִבִּי יוּדָה כְדִידֵיהּ. דְּאַחְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חַגַּיי. אֲפִילוּ מֵתוּ אַלְמָנָה נִיזּוֹנֶת מֵהֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בדידי'. מלשון בדי עורו מבדיו וענפיו והיותר נראה דבריריה גרסי' כמו בר בריה וקיצור לשון הוא כדרך הש''ס הזה:
עברון על דעתיה דר''ח רבה. עברו הכתבי' לפני ר' חייה א''נ שרבי הרא' בעצמו לפניו להגיד דעתו בזה:
רב הוה כתיב לרבי. כתב לו אגרת של שאלות:
בדידיה. נכדו ור' יודה נכד אחותו של ר''י בר''ח אמרו בשם ר''י בר''ח אפילו מתו הבנות וירשן הבעל אלמנה ניזונית מהן:
והוה ר''ח כתיב. ליה תשובה בין השיטין כך:
עמדו היתומים ומכרו. הנכסים גובין מן הפרנסה כלומר בשביל פרנסת הבנות גובין ממשועבדים ואין גובין מן הלקוחות בשביל מזונותיהן:
עמדו ושיעבדו. כך היה לשון השאלה וע''ז השיב לו ר''ח הא דלעיל והשתא מפרש לה הש''ס השיעבוד הזה איני יודע מהו כלומר מי שיעבד אם דוקא היתומין או אפי' כששיעבד האב:
אחד שיעבוד האב ואחד שיעבוד הבן. במשמע והיינו דנקט שיעבדו דאפי' שיעבד האב הנכסים בחייו גובין מהן לפרנסה:
לית כאן בשיעבוד האב. לא מיירי כלל בשיעבוד האב אלא בשיעבוד הבן הוא דגובין ושיעבדו איתומים קאי:
אם בשיעבוד האב. דאי ס''ד בשיעבוד האב קשיא אם בחיי האב אינו גובה לפרנסת הבנות מן הלקוחות לאחר מיתת אב לכ''ש אלא בשיעבוד הבן ה''ט דגובין דמיד כשמת האב חל על הנכסים חיוב פרנסה שלהן קודם ששיעבדו:
נישאו הבנות אלמנה ניזונת מהן. דאע''ג דאמור רבנן בעל בנכסי אשתו לוקח הוי ואין מוציאין למזון האשה והבנות ממשועבדין הכא לגבי אלמנה שויוהו רבנן כיורש:
בְּנֵי בָנִים מָה הֵן. רִבִּי מָנָא אָמַר. בְּנֵי בָנִים הֲרֵי הֵן כְּבָנִים. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר. אֵין בְּנֵי בָנִים כְּבָנִים. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּרֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן וְרִבִּי מַתַּנְייָה הֲווֹן יָֽתְבִין. סָֽבְרִין מֵימַר. הִיא בְּנֵי בָנִים שֶׁכָּאן הִיא בָנִים שֶׁלְּהַלָּן. אָמַר לוֹן רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. בְּנֵי בָנִים קָֽפְצָה עֲלֵיהֶן יְרוּשַׁת תּוֹרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בני בנים מה הן. לענין פרנסת הבנות קא מיבעיא ליה אם מתו האחין והיא גובה מן הבנים שלהן מאי אם כבעלת חוב שלהן היא כמו של אביהן או לא ונפקא מינה לענין בינונית ושלא בשבועה:
בני בנים הרי הן כבנים. כי היכי דגובה מן האחין מבינונית ושלא בשבועה דב''ח שלהן היא כך מבניהם:
אין בני בנים כבנים. ומהן אינה גובה אלא זיבורית ובשבועה כדמפרש טעמא לקמיה:
היא בני בנים של הלן. כלומר כמו בעלמא בני בנים הרי הן כבנים לענין ירושה ולכל מילי וה''נ כן ואמאי אמרת אינן כבנים:
בני בנים קפצה עליהן ירושת תורה. כלומר שאני הכא דהרי הבת בעלת חוב של הבנים היא ואין כאן בא לפרוע מנכסי יתומין והילכך גובה בבינונית ושלא בשבועה אבל מהבנים שלהן דהן יורשין ירושת תורה משל אביהן ולאו ב''ח שלהן היא אלא שפורעין חוב אביהן הילכך מהן לא תגבה אלא זיבורית ובשבועה כדין הבא ליפרע מנכסי יתומין:
תַּמָּן תַּנִּינָן. מְנָה לְאַבָּא בְּיָדָךְ אֵין לָךְ בְּיָדִי אֶלָּא חֲמִישִׁים דֵּינָרִין. פָּטוּר. מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְמֵשִיב אֲבֵידָה. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. תַּקָּנָה תִיקְּנוּ בוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁתִיקְּנוּ בַּמְצִיאָה. דְּתַנִּינָן. הַמּוֹצֵא מְצִיאָה לֹא יִשְׁבַּע מִפְּנֵי תִיקּוּן הָעוֹלָם. אָמַר רִבִּי בָּא. מַתְנִיתָא בְּשֶׁאָמַר לוֹ. שְׁנֵי שְׁוָורִים מָצָאתָ לִי. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ. שְׁנֵי שְׁוָורִים מָצָאתִי לָךְ וְהֶחֱזִרְתִּי לָךְ אֶת שְׁנֵיהֶן. וְהוּא אוֹמֵר לוֹ. לֹא הֶחֱזַרְתָּ לִי אֶלָּא אַחַת. לֹא בָזֶה תִיקְּנוּ. רִבִּי פְּדָת בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בָּזֶה תִיקְּנוּ. אֲבָל בָּרִאשׁוֹנָה דְּבַר תּוֹרָה הִיא. כְּהָדָא דְתַנֵּי. יָכוֹל אָמַר לוֹ. שְׁנֵי שְׁוָורִים מָצָאתָ לִי. וְהוּא אָמַר. לֹא מָצָאתִי אֶלָּא אֶחָד. יָכוֹל יְהֵא חַייָב. תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹ מָצָא אֲבֵידָה וְכִחֵשׁ בָּהּ. פְּרָט לָזֶה שֶׁלֹּא כִיחֵשׁ. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ. עוֹמֵד הָיִיתִי בְּרֹאשׁ גַּגִּי וּרְאִיתִיךָ מוֹשֵׁךְ שְׁנֵי שְׁוָורִים קְשׁוּרִין. שְׁנֵי שְׁוָורִים קְשׁוּרִים מַשַׁכְתָּ לִי. וְהוּא אוֹמֵר. לֹא מָשַׁכְתִּי אֶלָּא אֶחָד. לֹא בָזֶה תִיקְּנוּ. וְדִכְוָותָהּ. עוֹמֵד הָיִיתִי עַל אַבָּא בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ וְטָעַנְךָ מְנָה וְהוֹדֵיתָה לוֹ. וְהוּא אוֹמֵר. לֹא הוֹדֵיתִי אֶלָּא חֲמִשִּׁים. לֹא בָזֶה תִיקְּנוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תמן תנינן. ריש פ' שבועת הדיינין:
מפני שהוא כמשיב אבידה. שהרי היה יכול לכפור בו הכל דבבנו אדם מעיז ומדלא העיז משיב אבידה הוי ופטור משבוע':
כדרך שתיקנו במציאה. במתני' לא ישבע מפני תיקון העולם וה''נ בהא דכמציאה הויא:
מתני'. דקאמר' המוצי' מציאה לא ישבע:
בשאמר לו שני שיורים מצאתי לי. שלי והלא טוען לא מצאתי אלא אחד הילכך פטור משבועה דטענת בעל המציאה שמא הוא:
לא בזה תיקנו. שיהא פטור משבועה שהרי זה טוענו ודאי לא החזרת לי אלא אחד:
בזה תיקנו. בטוענין בחזרה בזה הוא דצריך תקנה וטעמא דמ''מ מפני תיקון העולם איכא שלא ימנעו מלהחזיר אבידה אבל בראשונה שחלוקין במציאה הן מדבר תורה הוא פטור ולא צריך תקנת חכמים להא:
כהדא דתני. דפטור הוא מן התורה:
פרט לזה שלא כיחש. בה לגמרי ומודי מקצת נמי לא הוי שהרי זה טוענו שמא:
אבל. אם חלוקין בכה''ג שזה אומר ראיתיך מושך שני שוורים קשורים שלי והוא אומר לא משכתי אלא אחד בכה''ג לא תיקנו לפטרו משבועה דלא שייך כאן מפני תיקון העולם:
לא בזה תיקנו. דכיון שאומר אני הייתי במעמד כשהודית לאבא בשעת מיתתו שוב אינו יכול להעיז וטענת ודאי היא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source